שיטת אלכסנדר - מאמרים של אבי גרניט

בחזרה לרשימת המאמרים

על בלימה וכיוון, הקשר לגירוי ותגובה והיכולת לבחור בתגובה

רוב האנשים פועלים בחיי היום-יום כאשר כיוונים לא מתאימים ומזיקים פועלים בהם, כלומר כיוונים של כיווץ, שקיעה, קיבעון ונעילה שגורמים למתח, כאב ונזק. כדי ששינוי זה יתחולל יש לבלום את הכיוונים המורגלים והמזיקים ולהחליפם בכיוונים המתאימים. תפקידנו לשנות בעזרת השיטה את הכיוונים המזיקים לכיוונים של שחרור, התארכות והתרחבות וכך נמנע כאב ונזק.

הבלימה והכיוון הם לב ליבה של שיטת אלכסנדר

הבלימה והכיוון בשיטת אלכסנדר הם לב עבודתנו. הבלימה לדעתי היא החלק הקשה ביותר בעבודת המורה והתלמיד, אך למרות זאת כדאי לנסות ולראותו כפי שהוא ולא להפוך אותו למשהו מסורבל, מיסטי או בלתי ניתן להבנה ולביצוע.

הבלימה היא עצירת התנועה המורגלת המוטעית

כתלמיד מתחיל בקורס התבקשתי על ידי מקדונלד לומר לעצמי פשוט לא, כאשר הוא ביקש ממני להתיישב על הכיסא, ואז הוא כיוון אותי בידיו המאומנות והמיומנות. ולאחר מכן באומרו ברכיים הייתי אמור ללמוד לכופף את הברכיים לפנים כדי לבצע את תנועת הישיבה. באותו זמן הבנתי את הבלימה כעצירת התנועה המורגלת המוטעית, כדי לפנות מקום בתוך עצמי לשליחת הכיוונים החדשים, אך עם הזמן כמובן שהתפיסה שלי לגבי הבלימה התפתחה, ועדיין היא מתפתחת בתוכי.

הבנת המושג בלימה כמו הבנת מושגים אחרים עמוקים בחיינו בתהליך הלימוד של שיטת אלכסנדר הופך עם הזמן ליסוד עמוק יותר וברור יותר בפעילותנו בשיעור ובחיי היום-יום.

אמנם הבלימה הוא נושא המאמר, אך אין אפשרות לדבר על הבלימה בלי להזכיר את נושאי קבלת הגירוי, התגובה לגירוי ושינוי הכיוונים בעצמנו ובתוכנו.

החיים הם רצף של קבלת גירויים ותגובה להם

כאשר אנו מבקשים לחולל את השינוי הרצוי בשימוש שלנו בעצמנו או אצל התלמיד, יש לראות איפה שינוי זה מתבצע ומתי הוא מתבצע. החיים הם רצף ארוך של קבלת גירויים ותגובה לגירויים. אנו מקבלים גירויים דרך חמשת החושים שלנו וכמובן מגיבים עליהם, לדוגמה: טלפון מצלצל, אנו מגיבים ועונים לטלפון או שלא עונים. בשני המקרים קיבלנו גירוי והגבנו בחיוב או בשלילה. באופן דומה כאשר אנו רואים משהו או מישהו אנו מגיבים או כשמריחים, טועמים או חשים בקור או בחום אנו מגיבים. אלו הם גירויים שאנו קולטים מהחוץ ומגיבים. גירויים נוספים אנו מקבלים מתוך עצמנו: כשאנו חשים רעב אנו מגיבים, חשים עייפות ומגיבים, כשרעיון שצץ במוחנו אנו מגיבים וכדומה, כלומר חיינו מורכבים מגירויים ללא הרף ומתגובותינו לגירויים אלה. אנו לא יכולים לשנות בעניין זה מאומה. תמיד נקבל גירויים ואנו חייבים להגיב עליהם כי אם לא נגיב לא נמשיך לחיות.

שינוי בין קבלת הגירוי לבין התגובה עליו

מה שאנחנו יכולים כן לשנות הוא את דרך התגובה ואת איכותה. כאשר אדם נעשה מודע לכך שתגובותיו לגירויי היום יום נעשות באיכות לא מספקת ומזיקה, הוא יכול לבחור ולחולל שינוי. שינוי באיך, כלומר איך ובאיזה אופן הוא מגיב לגירויים אלה. אדם יכול לבחור לא להגיב בדרך מכווצת וכפופה, אלא בדרך משוחררת וזקופה או בהתנהגות הרגשית – במקום להגיב בדרך של מבוכה או בושה הוא יכול לבחור להגיב בדרך נינוחה ובביטחון עצמי. שינוי מתבקש זה נלמד ומתחולל בשלב שבין קבלת הגירוי ובין התגובה עליו, כלומר במקום להגיב באופן מורגל בצורה אוטומטית שאינה מספקת ולהמשיך להיות "שפוטים" של הרגלינו אפשר לעצור את התגובה הבלתי רצויה ובהמשך ליצור תנאיי שימוש מתאימים יותר. תנאי שימוש חדשים אלה ייווצרו על ידי כיוון חדש של עצמנו על ידי שיגור ההוראות לכיוונים החדשים והמתאימים כדי להגיב בדרך הרצויה והראויה, כלומר השינוי מתרחש בין קבלת הגירוי לבין התגובה עליו.

בלימה וכיוון

כאשר האדם הלומד ומשתמש בשיטת אלכסנדר מתקדם ביכולתו לבלום ולכוון, המגמה היא שיותר ויותר זמן בפעילות חיי היום-יום הוא יימצא במצב שהוא ממשיך לבלום וממשיך לכוון, כך שלמעשה אדם זה יכול להיות במצב של בולם ומכוון עוד לפני קבלת הגירוי וכן גם בזמן קבלתו, בזמן התגובה לגירוי וגם לאחר התגובה, ושוב בלימה לפני קבלת הגירוי הבא וכך חוזר חלילה. בדרך מתפתחת זו תתפתח אצל האדם הבוחר במסלול זה היכולת לפעול מתוך בחירה ולא מתוך הרגל אוטומטי.

שינוי הכיוונים לכיוונים של שחרור, התארכות והתרחבות

במפגש עם מורים כאשר ביקשתי מהם, תוך כדי העבודה בינינו, להמשיך ולבלום כאשר הם מכוונים הם התפלאו ואמרו שאם הם כבר מכוונים אז למה צריך להמשיך ולבלום? שאלה זאת נשאלה פעמים רבות. לדעתי בדרך מחשבה זאת טמונה גם אשליה וגם טעות.

על השינוי להתרחש במחשבה תחילה – עצירת ההרגל המוטעה ושליחת כיוון לשם תגובה רצויה

שינוי זה צריך להתרחש במחשבתנו תחילה. מרג'רי ברסטרו מתלמידותיו הראשונות של אלכסנדר נהגה לומר: "אתה יכול לשנות הרגל של חיים בשנייה אם רק תפעיל את המוח שלך". כאשר מתקבל גירוי לפעולה צריכה מיד להתבצע עצירה של התגובה המורגלת האוטומטית כך שהיא לא תצא כלל לדרך. תגובה מורגלת זו היא ההוראה שיוצאת מהמוח לאברי גופנו וקשורה לשימוש המורגל והמזיק. אילו הוראה זו הייתה יוצאת לדרך היא הייתה מפעילה את מערכת העצבים שהייתה מפעילה את השרירים ומערכות הגוף בדרך הבלתי רצויה. תפקידנו לא לתת להוראה מוטעית ושגויה זו לצאת לדרך. רק אז מתפנה המסלול. זה הזמן לשלוח את הכיוון* המתאים שיצא לדרך, ואז תבוא התגובה הרצויה.

על תהליך הבלימה להיות תמיד ברקע

חשוב להבין שאם ההוראה או הכיוון המורגל יצאו לדרך אין לנו אפשרות לעצור אותם באמצע הדרך ולהחזירם. הם פועלים במהירות עצומה ומגיעים למטרתם הסופית – לתגובה המוטעית. הדבר דומה למפסק להדלקת האור שהפעלנו – אי אפשר לעצור אותו בדרך מפני שהתחרטנו, הוא כבר הפעיל את המנורה. כמורים אנו יודעים שפעמים רבות במפגש בין שני מורים למשל נבצע איזושהי פעולה בעבודה בינינו ונזהה את הפעולה כפעולה שבוצעה באיכות טובה ומספקת. שנייה לאחר מכן בפעולה הבאה חל שיבוש אצל המורה או התלמיד או אצל שניהם גם יחד, למרות ששניהם מאד השתדלו לכוון. לדעתי שיבוש זה התרחש משום שתהליך הבלימה שהיה אמור להיות אקטיבי ברקע העבודה לא פעל באיכות מספקת, ואז הכיוון המורגל המשובש חזר ותפס את מקומו.

אלכסנדר פיתח טכניקה לבלימה ומתן גירויים לפעולה

מומלץ לקרוא בספרו השלישי של אלכסנדר "השימוש בעצמי" "The Use of the Self "** בפרק "תולדות הטכניקה" מסביר אלכסנדר בסוף הפרק כיצד הוא פיתח טכניקה לעבוד על עצמו. בטכניקה זאת פיתח יכולת להמשיך ולבלום את עצמו כאשר הוא נותן לעצמו גירויים לפעולה, ושוב מוצא שהוא ממשיך ובולם כנגד גירוי חדש לפעולה בעודו חוזר לפיקוד הראשוני כנגד גירוי נוסף עד שהוא מגיע ליכולת שבה הוא בטוח שהוא מסוגל לבלום ולפעול מתוך כיוון כדי להשמיע קול.

בחיי היום-יום יום חייבים להגיב ובזמן

בחיי היום-יום אנו מופצצים בגירויים חדשים כל הזמן וללא הרף, וכמובן שאנו מגיבים לגירויים אלה. אם אנו רוצים לפעול בדרך המתאימה אנו חייבים להמשיך ולבלום ללא הרף את התגובות האוטומטיות מלצאת לדרך, ורק אז לשלוח את הכיוונים החדשים, כלומר הפעילות של עצירת ההוראות המורגלות המוטעות מלצאת לדרך היא פעולת הבלימה ופעילות זאת אמורה לפעול כל הזמן ברקע או בפוקוס כאשר אנו פועלים. פעולת שליחת הכיוונים החדשים והמתאימים היא פעולת הכיוון. הכיוון החדש והמתאים חייב לצאת מיד לדרך. אין זה מצב נכון שבולמים כדי להישאר בלומים ללא תגובה זוהי פסיביות. בחיי היום-יום חייבים להגיב ובזמן.

קשר והדדיות בין הבלימה והכיוון החדש

מניסיוני למדתי שכשמשגרים כיוונים בדרך אקטיבית ומתאימה לאחר בלימה התוצאה היא שקל יותר להמשיך ולבלום. מצב של בלימה וכיוון כאחד הוא מצב נעים ונוח. הבלימה מפנה מקום לכיוונים המתאימים לצאת לדרך וכאשר אלו פועלים נעשה קל וברור מאד לבלום, כך שלמעשה הבלימה והכיוון הפועלים בו-זמנית משרתים האחד את השני ותומכים האחד בשני. במילים אחרות הבלימה מאפשרת לכיוון החדש והמתאים לצאת לדרך, והכיוון החדש שפועל בדרך המתאימה מקל על הבלימה. כמובן שכשאנו נמצאים מול גירויים בעוצמה גדולה הבלימה והכיוון קשים יותר לביצוע. רק כאשר יש ניסיון רב ואימון מתמשך אפשר ליישם את התהליך מול גירויים בעוצמות גדולות, כך שככל שהאדם מתקדם בתהליכים אלה הוא יכול לשלוט ברמה גבוהה יותר בתהליכי הבלימה והכיוון.

לנוע בדרך מועילה ואיכותית יותר בקלות ובשחרור למניעת נזק או כאב

לסיכום, כאשר תהליכי הבלימה והכיוון פועלים ומתפקדים כהלכה במחשבתנו ובגופנו אנו יכולים להיות משוחררים מתגובות וממחשבות אוטומטיות מורגלות. נוצרים אז תנאים שבהם קיימת אפשרות לשיקול דעת ולבחירה בתגובה המתאימה והרצויה למצב שבו נמצאים באותו רגע. מצב זה הוא מצב של בהירות מחשבתית המאפשר לנו להגיב בדרך המתאימה והנכונה כדי לנוע בדרך מועילה ואיכותית יותר מתוך קלות ושחרור, מה שעשוי למנוע כאב או נזק.

תהליך הבלימה-כיוון-בלימה-כיוון משפר את איכות תגובותינו הפיזיות, ההתנהגותיות והנפשיות

להפתעתנו אפשר ליישם את תהליכי הבלימה והכיוון גם בתהליכים נפשיים התנהגותיים. למשל, אדם יכול לעצור את תגובתו הקשורה בדעה קדומה ולברר עם עצמו האם זה נכון להמשיך ולנהוג כפי שחונך או כפי שהסביבה שבה הוא חי נוהגת או שברצונו לנהוג לפי שיקול דעתו והרגשתו הוא. בדומה לכך ביחסים בינאישיים אדם יכול לעצור את תגובתו המורגלת, להגיע לרגע של בהירות מחשבתית ואז לבחור בתגובה שנראית לו נכונה ומתאימה יותר. נוכל לומר שתהליך הבלימה-כיוון-בלימה-כיוון משפר את איכות תגובותינו הפיזיות, ההתנהגותיות והנפשיות, ועל כך אמר אלכסנדר: "הבהירות הפסיכו-פיזית היא מה שאני קורא לו אושר".

* כאשר אני כותב הוראה.כיוון כוונתי לתרגום המילה האנגלית Direction שמכילה בתוכה גם את המושג הוראה וגם את המושג כיוון.

** פ. מתיאס אלכסנדר, השימוש בעצמי טכניקת אלכסנדר, תרגום מאנגלית, הוצאת כרמל

לראש הדף ^

בחזרה לרשימת המאמרים