שיטת אלכסנדר - מאמרים של אבי גרניט

בחזרה לרשימת המאמרים

שלושת ה"למעלה", או כשאתה אומר למעלה, למה אתה מתכוון?

במפגש המורים בבני-דן, עבדתי עם אחד המורים. עבדתי, כשאני בתפקיד המורה וידיי מדריכות אותו. בשלב מסוים אמרתי לו: "לפנים למעלה ולמעלה". תגובתו הייתה: "למה אתה אומר פעמיים למעלה? האם אתה מבקש לחזק את הכיוון למעלה "?מכאן התפתחה שיחה מעניינת, שעזרה לי לגבש את רעיונותיי בנושא ה"למעלה". ברצוני לשתף אתכם בהם.

המושג "למעלה"

עוד בתחילת לימודיי בלונדון המושג "למעלה" לא היה ברור לי. הדבר התבטא במיוחד בחוסר יכולת להסביר אותו לעצמי ולאחרים. בחוויה הגופנית, כשמקדונלד עבד איתי, חוויתי למעלה ברור מאוד, שהשאיר אותי בתחושה חזקה מאוד של UP, אך כאשר עבדתי עם מורים אחרים וחברים לכיתה, הכיוון למעלה היה פחות ברור. כמובן, היה לי ברור, שהיכולת של מקדונלד להמחיש לי בידיו את הלמעלה גבוהה במיוחד, אך היה הבדל בין הלמעלה שלנו לשל מקדונלד. היה זה משהו נוסף שהיה בתפיסה ולא רק בכיוון.

לאיפה אתה מכוון כשאתה אומר למעלה?

במפגשים עם מורים ותלמידים, כששאלתי: "לאיפה אתה מכוון כשאתה אומר למעלה", לרוב התשובה היתה: "לאורך עמוד השדרה לכיוון הראש". לדוגמה: כשהוא או היא ישבו על כיסא בהטייה לפנים, בערך ב- 60 מעלות, האצבע של התלמיד שהראתה על הכיוון למעלה הצביעה על מפגש התקרה עם הקיר שמנגד, כיוון זה של מחשבה השאיר אותי תמיד עם תחושה שמשהו חסר. זכורה לי תמונה ברורה של עבודה עם מורים ותיקים בסוף שנות השמונים. היינו בקונגרס באוניברסיטת ברייטון ונסענו יום אחד לביתו של מקדונלד בלואיס. כל אחד בתורו עבד על מקדונלד כשהוא היה בתפקיד התלמיד. שוב ושוב הוא ביקש מכולנו: "קחו אותי למעלה, קחו אותי למעלה", ושוב ושוב הוא לא היה מרוצה מעבודתנו.

הדבר החשוב ביותר בעבודת המורה הוא השימוש הנכון שלו בעצמו

היום ברור לי שהדבר החשוב ביותר בעבודת המורה הוא השימוש הנכון שלו בעצמו, זהו תנאי הכרחי, אך לא מספיק. יש לכוון את הידיים בדרך מתאימה - על המורה לדעת להיכן בכוונתו לכוון את ידיו, וכן להיכן להניע אותן.

שלושת הלמעלה

כאשר אני עובד כיום כמורה אני מכוון את עצמי ואת ידיי המדריכות לשלושה "למעלה":

1. הלמעלה של הראש
2. הלמעלה של הגב
3. הלמעלה השלישי - האנטי גרביטי

אני מכוון לשלושת ה"למעלה" האלה בו זמנית, כמו במשפט הידוע: "הכול כאחד ואחד אחרי השני".

אפרט ואנסה להסביר.

1. הלמעלה של הראש - הוא הלמעלה שאנו אומרים בהוראה: "ניתן לראש להוליך לפנים ולמעלה". בהוראה זו אנו מתכוונים שהראש ילך לפנים ולמעלה יחסית לגב. התרחשות זו נוצרת כשהראש מתבקש לא להינעל במפרק האטלנטו-אוקספטלי לכיוון הגב, אלא להיפך, להשתחרר מנעילה זו, השגורה אצל רוב בני האדם, ואז לכוון את הראש לכיוון המתאים לו - לפנים ולמעלה. אפשר גם לראות את הכיוון החוצה מהגב - מעמוד השדרה, כלומר התרחקות הראש מהגב, במקום שקיעה של הראש לתוך הגב.
הלמעלה הראשון הוא, למעלה של הראש יחסית לגב.

2. הלמעלה של הגב - הוא הלמעלה שאנו אומרים בהוראה: "ניתן לגב להתארך ולהתרחב". זהו הלמעלה לאורך עמוד השדרה. בלמעלה זה אנו מבקשים מהגב להתארך מהאגן לאורך עמוד השדרה ועד קצה עמוד השדרה במפרק האטלנטו-אוקספיטלי. ללמעלה זה אנו קוראים גם התארכות או זרימה לאורך עמוד השדרה. פעמים רבות, אני פוגש מורים לשיטת אלכסנדר שמסבירים את הלמעלה כשהם מצביעים מעל ראשם בכיוון התקרה. לדעתי יש בהדרכה זו טעות. הלמעלה מתרחש בתוך הגוף שלנו, וכך יש להסביר זאת. לדוגמה: כשניתן לתלמיד את ההוראה: "ניתן לגב להתארך ולהתרחב", נוסיף ונפרט: "למעלה לאורך עמוד השדרה, מתחתיתו ועד לראש". בדרך זו התלמיד יתעורר לחפש בתוך עצמו את הערנות המתבקשת בצורה מציאותית ואמיתית יותר, משום שלמעלה זה באמת מתרחש בתוכנו ולא מחוץ לגופנו. כאן חשוב להוסיף ולציין ששלושת הלמעלה לא יכולים להתבצע ללא יחס של אופוזישן בין הראש לבין הגב, ובהמשך לכך בין הגב לבין הגפיים. בלעדי יחס אופוזיטורי זה אין כלל לדבר על שיטת אלכסנדר. אך מכיוון שאי-אפשר לדבר על הכול במאמר אחד והאופוזישן הוא נושא חשוב ומורכב, כתבתי מאמר נוסף אודות: המושג אופוזישן-ניגודיות בשיטת אלכסנדר.

3. הלמעלה השלישי: האנטי גרביטי - למעלה זה הוא תוצאה. הוא נוצר כאשר הפיקוד הראשוני פועל בהרמוניה וקואורדינציה, כלומר כאשר הצוואר חופשי כדי לאפשר לראש ללכת לפנים ולמעלה כדי שהגב יתארך ויתרחב. כאשר תהליך זה פועל כהלכה, נוצר הלמעלה השלישי. אפשר לקרוא לו הלמעלה האנטי גרביטי או הקלות הנוצרת בגוף. למעלה זה לא מתרחש באיבר מסוים בגוף, אלא הוא קיים בכל גופנו או אפשר לומר - בכל תא בגופנו. זהו כוח מסוים שנוצר בנו כאשר אנו מכוונים כהלכה, והוא כמובן טבעי לנו. לצערנו לא קיים בנו כוח זה רוב הזמן כיוון שהאדם איבד את השימוש הנכון והטבעי בעצמו. בלמידה של כיוון הגוף בשיטת אלכסנדר או בשיטות אחרות, אפשר להחזיר לגוף את הארגון הנכון והמתאים שגורם ומעורר את הלמעלה הזה. למעלה זה מורגש בעיקר בגב שנעשה קל וזורם, אך אפשר לחוש אותו גם בידיים שנעשות קלות וצפות, וכן ברגליים בשעת הליכה או ריצה - הן נוטות אז להתרומם ביתר קלות.

דוגמאות לשלושת הלמעלה

אנסה להסביר את שלושת הלמעלה בעזרת שתי דוגמאות:

דוגמה ראשונה: אדם - מורה או תלמיד בשיטת אלכסנדר, מכוון את עצמו בישיבה כאשר הוא מוטה לפנים ב-45 מעלות.

אדם זה יתחיל בהוראות לפיקוד הראשוני וייתן את ההוראות המתאימות: להניח לצוואר להיות חופשי כדי לאפשר לראש להוליך לפנים ולמעלה - למעלה זה הוא הלמעלה של הראש. בהוראה זו, כוונתנו שהראש יהיה חופשי במפרק האטלנטו-אוקספטלי באופן יחסי לגב המוטה לפנים ב- °45 ויהיה במגמה של החוצה מעמוד השדרה - של התרחקות לכיוון מפגש הקיר הנגדי עם התקרה. כל האמור לעיל עוסק בכיוונו של הראש. כיוון זה ימנע מהראש להתקבע ולשקוע לתוך הגב. מיד ובו זמנית מתבקש הגב להתארך ולהתרחב. להתארך ממפרקי הירך לכיוון הראש למעלה עד למפרק האטלנטו-אוקספטלי. התארכות זו של עמוד השדרה לכיוון הראש זהו הלמעלה של הגב.

כאשר כיוונים אלה פעילים ודינמיים בתוך האדם נוצר הלמעלה השלישי שהוא הלמעלה האנטי גרביטי, הנמצא בכל תא בגוף. הראש מקבל אז מגמה של כיוון לתקרה, ואפשר לבקש מהאדם להיות ער לכך שכל חוליה בגב תהיה מכוונת מהקרקע לכיוון התקרה. הרגליים גם הן יצטרפו לערנות הזאת ותהיה בהן מגמה של קלות מהרצפה כלפי מעלה.

דוגמה שנייה: מורה מכוון תלמיד.

מורה עומד בעמידת הקוף ומדריך בעזרת הידיים תלמיד. כמובן שכדי להדריך בידיו את התלמיד, תחילה על המורה לכוון את עצמו. הוא יבקש מעצמו לתת לצוואר להיות חופשי כדי שהראש ילך לפנים ולמעלה - למעלה זה הלמעלה של הראש.

מיד ובו-זמנית מתבקש הגב להתארך ולהתרחב. התארכות זו של הגב ממפרקי הירך לכיוון הראש הוא הלמעלה של הגב.

ושוב, כאשר כיוונים אלו של הפיקוד הראשוני פועלים כהלכה האפקט שנוצר הוא שהגוף, הראש והגפיים נעשים אנטי-גרביטיים. אפקט זה הוא הלמעלה השלישי האנטי גרביטי. האפקט הזה נוצר גם בידיים של המורה המכוון את עצמו - הידיים שזורמות מהגב לכיוון קצות האצבעות, ואז יטו גם הן להיות קלות וצפות. הן תקבלנה תמיכה מצידי הגוף - ממפרקי הירך ועד לבתי השחי, דבר שיגרום להן להיות אנטי גרביטיות. הירכיים במצב זה נמצאות בין הגב שמעליהן הדרוך למעלה ומקל עליהן לבין הרגליים הנטועות היטב בקרקע ותומכות בהן. כך שגם הרגליים לכל אורכן יפעלו מתוך תחושה וכוח אנטי גרביטיים.

לסיכום: להידברות ברורה יותר בין המורה לתלמיד

כאשר התפיסה של שלושת "הלמעלה" ברורה בדרך עבודתנו עם עצמנו ועם תלמידינו, קל יותר לדמיין את הכיוונים, וכאשר הדימוי קיים בדימיוננו, ניתן לבצע את הכיוונים. כך ההידברות בין המורה לתלמיד עשויה להיות ברורה יותר.

ידיו של המורה בכל תנועה ותנוחה תהיינה במגמה של למעלה נגד הקרקע

לדעתי, מורה שעובד לפי התפיסה של "שלושת הלמעלה" שתיארתי כאן, יידרש לנהל את כיווני ידיו כך שבכל פעולה ותנוחה הידיים תהיינה במגמה של למעלה נגד הקרקע - נגד כוח המשיכה, וזאת כשהן נעות למעלה וגם כשהן נעות למטה, כשהן נעות לפנים, וגם כשהן נעות לאחור, כלומר המגע של ידי המורה עם ראשו או גופו של התלמיד, אמור למסור כיוון תמידי של "למעלה".

הפרדה בין כיוון לבין תנועה

היכולת המתפתחת של המורה ובעקבותיה של התלמיד, מאפשרת להפריד בין כיוון לבין תנועה. הכיוון המתרחש בתוך גופנו לא ייחלש בעוצמתו בגין תנועות הגוף בחלל, אלא יישאר זורם וברור.

הבנתי לאחר התנסויות רבות

רעיונות אלה התבררו אצלי לאחר שנים רבות של עבודה עם ריקה בבית הספר החיפני לשיטת אלכסנדר; עבודה עם תלמידים, המשך התלבטות עם עצמי; נסיעות במשך שנים כדי להיפגש עם מקדונלד; ושוב שיחות שגלשו אפילו לוויכוחים עם ריקה.

רצון להבין ולהתפתח בשילוב של עבודה יוצר את הבהירות

במשך השנים נוכחתי לדעת, שרק המשך של עבודה וניסיון מתמיד להעמיד את העבודה במבחן המציאות, מאפשרים התקדמות. כמובן שלשם כך, יש צורך לעבוד הרבה עם תלמידים ועם מורים של השיטה. תהליך זה של רצון להבין ולהתפתח, בשילוב עם עבודה במידה מספקת המלווה כל הזמן בביקורת עצמית יוצר עם הזמן בהירות. לדעתי, תהליך זה לא אמור להסתיים כל זמן שהמורה פועל, והוא הגורם לעבודה בשיטת אלכסנדר להיות מעניינת ומרתקת. אין בכוונתי שנגלה שיטה חדשה או שנשנה את השיטה, אלא שנבין את שיטת אלכסנדר יותר טוב ובצורה מדויקת יותר.

זהו תהליך שלעולם לא מסתיים

כשהייתי בבית הספר של מקדונלד בלונדון הייתי שומע לעיתים קרובות את המשפט: "זהו תהליך שלעולם לא מסתיים". עם הזמן אני נוכח כמה משפט זה נכון אפילו למעלה מזה - ככל שמתפתחים יותר בעבודה בשיטת אלכסנדר, נפתחות הבנות חדשות המעודדות להתקדם יותר ויותר.

לראש הדף ^

בחזרה לרשימת המאמרים